אודות מבחן ה-MATH-CPT

מבחן התפקוד המתמשך בחשבון-מתמ”ח( Lufi & Fichman, 2012) , הוא מבחן הכולל מספר חידושים שאמורים לשפר את יכולת הזיהוי של כאלה שיש להם קושי בקשב ובריכוז, או שהם אובחנו ככאלה עם הפרעת קשב וריכוז. יש במבחן ארבעה חידושים המבדילים אותו ממבחני תפקוד מתמשך אחרים והם: (1) המתמ”ח משתמש בגירוי של בעיות קלות בחשבון המוצג על מסך המחשב. הגירוי קשה יותר לעיבוד, עקב הצורך לבצע חישוב מספרי ולכן התגובה נמשכת יותר זמן, יותר מ-500 אלפיות השנייה לעומת 100-500 אלפיות השנייה במבחנים ממוחשבים אחרים. המטרה של הצגת גירוי קשה יותר: למנוע את “גורם התקרה” (Ceiling effect) שבו משיגים נבחנים רבים את הציון המקסימלי או ציון שקרוב אליו במבחני קשב וריכוז ממוחשבים אחרים. במקרה כזה קיימים מבחני תפקוד מתמשך, שהנורמות שלהן בנויות כך, שאפילו שגיאות בודדות יכולות לזהות את הנבחן כאחד שיש לו קשיי קשב וריכוז. מאחר שהגירוי במתמ”ח קשה יותר, הנבחנים אינם מגיעים לניקוד מקסימלי. מסיבה זו נורמות המבחן מתאימות רק ילדים/נערים בני 12 או יותר או מעל גיל 8 בנוסח הילדים/נערים; (2) במתמ”ח לא ניתנת מגבלת זמן כדי להגיב על הגירוי המופיע על המסך, בעוד שבמבחני תפקוד מתמשך אחרים, הגירוי לרוב מופיע על המסך למשך 100-500 אלפיות השנייה והנבחן חייב להגיב בתוך פרק זמן זה. במתמ”ח, האדם הנבחן מגיב בקצב שלו, רק אז מופיע הגירוי החזותי הבא. דרך זו של התייחסות לקצב התגובה לפי הקצב האישי של כל אחד ואחת, מאפשרת לזהות את הקצב הטבעי של כל נבחן ולא מאלצת אותו/אותה לפעול במהירות שעלולה לגרום לטעויות, כפי שנעשה במבחנים אחרים ובאופן שהוא מנוגד לעיתים לסגנון הקוגניטיבי של הנבחן; (3) המבחן מאפשר דיווח נכון יותר של קשב וריכוז מתמשך (Sustained Attention) דבר זה נעשה על ידי דיווח התוצאות בחלוקה לשלושה חלקים שווים של המבחן לפי ההתקדמות של הנבחן. בנוסף לכך, הדיווח מחולק לתשעה חלקים שווים, גם הם לפי התקדמותו של הנבחן. הבוחן יכול לבדוק את תפקודו של הנבחן בארבעה מדדים עיקריים לפי בחירתו, ובשלושה חלקים או בתשעה חלקים (המדדים העקרים הם: קצב העבודה, השונות בקצב העבודה, תגובות אימפולסיביות ומספר התגובות הנכונות); (4) כדי לשפר את יכולת הערכת הקשב והריכוז המתמשך מעבר לסקירה חזותית והתרשמות סובייקטיבית מביצועי הנבחן בחלקים השונים, נבנתה נוסחה מתמטית המחשבת את התקדמותו של הנבחן במהלך המבחן (האם יש שיפור, נסיגה, או שאין שינוי בתפקוד במהלך התקדמות המבחן). דבר זה נעשה על ידי דיווח של מספר אחד המתאר את תפקודו של הנבחן בכל אחד מארבעת המדדים העקרים של תפקודו (קצב העבודה, השונות בקצב העבודה, התגובות האימפולסיביות והתגובות הנכונות). הליך זה מאפשר להשוות את ביצועיו של כל נבחן במדויק במרכיבי הקשב והריכוז המתמשך בהשוואה לנורמה, לביצועים שלו בעבר ולביצועיהם של נבחנים אחרים. במבחן מופיעות על מסך המחשב בזו אחר זו 450 בעיות חשבון בנוסח נערים/בוגרים (או 270 בנוסח הילדים-/נערים) פשוטות והפתרון שלהן, הבעיות המופיעות הן של חיבור, חיסור, כפל או חילוק שתוצאותיהן אינן גבוהות מהמספר 9 (לדוגמה, 7 = 4 + 3, או 5 = 2 : 8) או רק שאלות חיבור וחיסור הנוסח הילדים-נערים. אם הפתרון נכון, הנבחן צריך ללחוץ במהירות על המקש “1” בלוח המספרים של מקלדת המחשב. אם הפתרון לא נכון, הנבחן צריך ללחוץ במהירות על המקש “2” בלוח המספרים במקלדת המחשב. לפני תחילת המבחן מקבל כל נבחן הסבר מילולי והדגמה על דרך ההיבחנות. לאחר מכן הנבחן מתנסה ב-30 בעיות הדומות לאלו המופיעות במבחן המשמשות כדוגמה למבחן האמתי. בסיום מתן תשובות הניסיון, צופה הנבחן בתוצאות של תשובותיו, כשהבוחן מסביר מה הוא עשה. בדוגמה ובמבחן עצמו אין מגבלת זמן לתגובת הנבחן בכל בעיה המופיעה על המסך, רק לאחר שהנבחן לוחץ על מקשי התגובה, 1 או 2, מופיעה הבעיה הבאה. רוב הנבחנים מסיימים את המבחן במהירות של בין 10 דקות ל-20 דקות בנוסח הנערים/בוגרים (6 דקות עד 16 בנוסח הילדים-/נערים). תוצאות המתמ”ח מדווחות לגבי המשתנים הבאים: מהירות התגובה (המהירות בה עונה הנבחן על הגירויים מהרגע בו מופיעה בעיית החשבון על המסך ועד שהוא לוחץ על מקש “1” או “2”; העקביות של קצב התגובה (סטיית התקן של מהירות התגובה); מדד אימפולסיביות (הכולל: תגובות ניחוש–שהן תגובות המהירות מ-0.5 שנייה, שהוא הזמן המינימלי שנדרש לאדם כדי להגיב על גירוי של בעיות חשבון כאלה; ותגובות שגויות מהירות–אלה התשובות הלא נכונות שניתנו במהירות הגבוהה מהממוצע של קצב התגובות של הנבחן בכל הבעיות האחרות); ומספר התגובות הנכונות (מספר התגובות שבהן הנבחן זיהה במדויק האם התשובה לשאלה שבה הוא צפה היא נכונה או לא נכונה). תוצאות של ארבעת המדדים הללו מוצגות לפי חלוקה לשלישים של 150 בעיות, בנוסח הנערים/בוגרים. חלוקה נוספת היא דיווח על תשעה חלקים של 50, בנוסח נערים/בוגרים בעיות שעליהן ענה הנבחן (בנוסח הילדים-/נערים שליש זה 90 בעיות ותשיעית זה 30 בעיות). בסיכום המבחן, מדווחים ארבעת מדדי הסיכום הבאים: (1) נוסחה סופית של רמת הקשב והריכוז הממקמת את הנבחן בתחום של הפרעות קשב וריכוז; (2) מדד המעריך קשב וריכוז מתמשך של זמן התגובה (מהירות עיבוד הגירוי) במספר אחד; (3) מדד המעריך קשב וריכוז מתמשך של עקביות מהירות התגובה (סטיית תקן של מהירות התגובה) במספר אחד. (4) מדד המעריך קשב וריכוז מתמשך של מדד האימפולסיביות במספר אחד; (5) מדד המעריך קשב וריכוז מתמשך של התשובות הנכונות (קשב) במספר אחד.

עד כה פורסמו תשעה מאמרים שכלי המחקר שלם היה המתמ"ח, מקור המאמרים מופיע כאן למטה:

Lufi, D., & Fichman, N. (2012). The Development and Use of a Computerized Test, MATH-CPT, to Assess Attention. Perceptual and Motor Skills,114, 59-74.

Lufi, D. (2011). Validation the Mathematics Continuous Performance Test (MATH-CPT), Circles of the Mind (in Hebrew) 6, 61-71.

Lufi, D., Tzchishinky, O., & Hadar, S. (2011). Delaying school starting times by one hour: effects on attention level in adolescents. Journal of Clinical Sleep Medicine, 7, 138-143.

Lufi, D. (2013). The Relation between Sleep Patterns and Attention Levels. Neurocase, 20, 591-598.

Lufi, D., Bassin-Savion, S., & Rubel, L. (2015). The Effect of Methylphenidate on Sustained Attention. Neurocase, 6, 802-808.
Lufi, D., Segev, S., Blum, A. Rosen, T., & Haimov, I. (2015). The Effect of Age on Attention Level: A Comparison of Two Age Groups. International Journal of Aging and Human Development. 81,176-188.

Lufi, D. & Pan, S. (2015). Comparing the Mathematics Continuous Performance Test with other Measures of Tests of Attention. European Journal of Psychological Assessment. 32, 291-297.

Lufi, D., Yun-Kwok Wing & Ngan-Yin, C. (2017). Cross-Cultural Assessment of Attention Level of Chinese and Israeli Adolescents. Journal of Behavioral Health, 6, 52-57.

References
Conners, C. K. (2000) Conners’ Continuous Performance Test II, technical guide and software manual. North Tonawanda, NY: Multi-Health Systems Inc. Greenberg, L. M., Kindschi, C. L., & Corman, C. M. (1999). T.O.V.A. Test of Variables of Attention, clinical guide. Katelal: Universal Attention Disorders, Inc.
Lufi, D., & Fichman, N. (2012). The Development and Use of a Computerized Test, MATH-CPT, to Assess Attention. Perceptual and Motor Skills,114, 59-74.
Lufi, D. (2011). Validation the Mathematics Continuous Performance Test (MATH-CPT), Circles of the Mind (in Hebrew) 6, 61-71.
Lufi, D., Tzchishinky, O., & Hadar, S. (2011). Delaying school starting times by one hour: effects on attention level in adolescents. Journal of Clinical Sleep Medicine, 7, 138-143.
Lufi, D. (2013). The Relation between Sleep Patterns and Attention Levels. Neurocase, 20, 591-598.
Lufi, D., Bassin-Savion, S., & Rubel, L. (2015). The Effect of Methylphenidate on Sustained Attention. Neurocase, 6, 802-808.
Lufi, D., Segev, S., Blum, A. Rosen, T., & Haimov, I. (2015). The Effect of Age on Attention Level: A Comparison of Two Age Groups. In print at the International Journal of Aging and Human Development. 81,176-188.
Lufi, D. & Pan, S. (2015). Comparing the Mathematics Continuous Performance Test with other Measures of Tests of Attention. European Journal of Psychological Assessment. 32, 291-297.
Lufi, D., Yun-Kwok Wing & Ngan-Yin, C. (2017). Cross-Cultural Assessment of Attention Level of Chinese and Israeli Adolescents. Journal of Behavioral Health, 6, 52-57.

References
Conners, C. K. (2000) Conners’ Continuous Performance Test II, technical guide and software manual. North Tonawanda, NY: Multi-Health Systems Inc.
Greenberg, L. M., Kindschi, C. L., & Corman, C. M. (1999). T.O.V.A. Test of Variables of Attention, clinical guide. Katelal: Universal Attention Disorders, Inc.